פרשת קורח

וַיִּקַּח קֹרַח.. וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, ...
וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם--כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל-קְהַל יְהוָה.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי-יְהוָה שְׁלָחַנִי ...אִם-כְּמוֹת כָּל-הָאָדָם, יְמֻתוּן אֵלֶּה, וּפְקֻדַּת כָּל-הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם--לֹא יְהוָה שְׁלָחָנִי.
וְאִם-בְּרִיאָה יִבְרָא יְהוָה, וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת-פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר לָהֶם, וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה--וִידַעְתֶּם, כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת-יְהוָה.
וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ, לְדַבֵּר, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם.
וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל-הָרְכוּשׁ.
וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, חַיִּים--שְׁאֹלָה; וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל.

נכון, יש עוד זמן לפרשת קורח (מקווה שיעבור לאט, אז אעבור למועדון הזקנים של ה-30).
אז מה הקשר?
בצפון היישוב מעבר לגדר ישנו עץ שיטה נהדר. צל לקפה (אני אישית מעדיף תה, תודה), תצפית לנחל, ציפורים ואבנים להפוך.
מתחת לאחת האבנים, בצבע הלס, נחה לה חיפושית.
לא סתם חיפושית, חיפושית ממשפחת השחרוריתיים ששמה חטוטרית. לא סתם חטוטרית, אלא חטוטרית קורח !
בני המשפחה רובם שחורים ומכאן שמם, אך זו, על גבנוניה וחטוטרותיה - צבעה אפור-חום כצבע הלס.

את פשר השם חטוטרית קל להבין אחרי שראינו את הגיבנת והחטוטרות לרוב. אבל למה היא מהשחרוריות? נכון, לא כל החיפושיות במשפחה שחורות, אך אמרנו שהרוב כן!

ועוד שאלה קנטרנית. מה הקשר של קורח לכל הסיפור ?

ואם אספר לכם שיש לחיפושית זו קרובה, חיפושית אחות בשם חיפושית דתן, מה תגידו?

שקורח בטח קשור איכשהו לסיפור.

כשחטוטרית "נולדת", היא ילדה טובה מבית טוב. שחורה ונאווה כראוי לבנות המשפחה.

אך, שערות מיקרוסקופיות דביקות על מעטה הגוף, גורמות לאבק ולס להדבק היטב אל החיפושית. וצבעה השחור, שסתם כך בולט על רקע המדבר, נעלם ובמקומו מופיע צבע האדמה.

צבע זה "מעלים" את החיפושית והאדמה בולעת אותה כמעט כלא הייתה.

כמעט כמו קורח ועדתו, רק שהיא לא עשתה משהו רע.

איך אפשר לדעת את כל זה?

בקלות. עושים לה מקלחת...

תמונה אחרי חפיפה:

גרגרי הלס נשטפים ונחשף צבעה האמיתי של החיפושית.

וקצת לפני:

אז למה להיבלע באדמה?

לרבים מבני המשפחה חומרי הגנה נדיפים אשר הם יכולים להפריש בעת סכנה של טריפה. הצבע השחור נחשב כסימן אזהרה קדום המצביע על רעל או טעם נוראי. לחטוטרית אין חומרים כאלו ולכן התפתח אצלם מנגנון הסוואתי שמפצה על זה ההרתעתי. לפעמים עדיף שמראש לא יראו אותך (כמו החטוטרית), מאשר שיראו אותך, ינגסו בך ורק בדיעבד יגלו שאתה לא טעים או גם לא טעים וגם מסריח (כמו שאר השחרוריות הרעילות).

שבת שלום.

משפחת אהרן.

סערה בכפר

הרבה רוח וצלצולים, לס, אבק וחול בכל מקום (ניקיתם את האוזניים כבר? יצא לכם כל הלס בנזלת?) ובלי טיפה אחת של גשם.

אני חייב לציין שבכל זאת כל החוויה היתה מדהימה.

אז יצאתי ביום ראשון לצלם קצת ברחבי היישוב. מצרף קצת תמונות שמעבירות קצת ממה שעף פה.

מצורף קישור לתמונות. סערת חול בכפר רתמים.

(אם מישהו רוצה שאשלח לו צילום בגודל מקורי או שדווקא אסיר את התמונה אפשר לשלוח לי מייל)

"פריחה" בשרב

כסלו, החורף אמור כבר להיות פה אך אנו מרגישים היטב את שלהי הקיץ.
חם בימים, קריר בלילות וגשם עוד אין.

כך, שמפליא לראות בצידי הדרכים פרחים סגולים ובהירים המשתקפים בשמש. מי שיוצא מהכפר בבוקר ופניו מזרחה אל מול השמש העולה, לא יכול שלא להבחין בצבע הסגול ארגמני בראשי שיחים ירוקים כשלצידם שיחים דומים הבוהקים בלבן. כך בערב כשפנינו אל היישוב ואל השמש השוקעת העין לא יכולה שלא להמשך אל הצבעים הנהדרים.

אז מה הסיפור?

זהו יפרוק המדבר ששופע כעת לא פריחה כי אם פירות. פירות פרחוניים תשאלו? צמח היפרוק נמנה על משפחת הסלקיים ולמשפחה זו יש לחלק מהסוגים מבנה פרי בו הזרע נמצא במרכז ובהיקף נמצאות כנפיים קרומיות המסייעות בהפצה (ע"י הרוח). הפריחה עצמה למרבה הפלא, כלל לא בולטת.



בצילום: כנפיים קרומיות המלוות את הפרי. הפרי עצמו לא נראה בצילום. ברקע פירות חמדה בהירים.


בני משפחה נוספים הם סלק כמובן וכף אווז שאנו מכנים את אחד המינים "קינואה" ועוד. רבים מבני המשפחה הם צמחי מדבר ומכאן נובע שמם של רבים מבני הסוג, כמו מלוח, מלחית, חמדה (צורת נוף מדברית) ועוד.
השמות הם ביטוי לבית הגידול של המין לדוגמא, לטעם העלים או לצורה החיצונית של הצמח. השם יפרוק מבטא את צורתו המיוחדת של הצמח, אשר ענפיו בנויים פרקים פרקים ומסגלים אותו לחיי מדבר. בעונה גשומה הצמח יגדל ויוסיף פרקים אך בעונות יבשות או במצב בו אין מים זמינים להחזיק את כל הצמח בחיים, הוא מסוגל לייבש פרקים ולנתק אותם מגוף הצמח. כך היפרוק יכול לקטון או לגדול ע"י הוספה או החסרה של פרקים בהתאם למצב בו הוא נמצא.

מי שיתאמץ להבחין יגלה בשטח שלאותו מין, יפרוק המדבר, יש משרעת רחבה של מופעי צבע. מסגול וארגמן דרך ורדרד ללבן ירקרק. (ויש אצלנו עוד מיני יפרוק).
וכדי להוסיף לחגיגה, בשדות הלס מסביב ישנם "פירות פרחוניים" גם לחמדה והם מופיעים בגוון צהוב חום. אם מתקרבים רואים שגם החמדה בעלת פרקים אך הרבה יותר דקים לעומת היפרוק.




חמדת המדבר בחזית ויפרוק המדבר ברקע.


נו, שירד כבר גשם!

קיפוד חולות

והשבוע- קיפוד חולות
אצלנו בחצר מסתובבים להם עם ערב קיפודי חולות.
זהו הקיפוד הנפוץ באזורנו ובאופן לא אובייקטיבי, החמוד מבין 3 מיני הקיפודים בארץ.

מלבד קיפוד החולות, מצויים בארץ גם הקיפוד המצוי במרכז ובצפון (באר שבע נחשבת לצורך העניין דרום המרכז) וקיפוד מדברי הנמצא בנגב ובערבה.
תפוצת שלושת הקיפודים חופפת באזור באר שבע , חפיפה זו היא מאוד מיוחדת בקנה מידה עולמי:
הקיפוד המצוי מגיע לגבול הדרומי של תפוצתו העולמית (לאחרונה נצפה גם בשדה בוקר, שמו הלטיני הוא קיפוד אירופי), קיפוד המדבר הגיע צפונה עד אלינו ממדבריות אפריקה ומחצי האי ערב (הוא מכונה קיפוד אתיופי) בעוד תפוצתו של קיפוד החולות רחבה – מלוב באפריקה עד רוסיה במזרח.
הקיפודים נמנים על מחלקת היונקים , בתוך סדרת אוכלי החרקים (יחד עם החדפים). הדורבנים לעומתם, אשר חולקים איתם מאפיינים דומים , נמנים על סדרה אחרת במחלקת היונקים – סדרת המכרסמים (קרובים של העכבר מהפעם שעברה!).
הקוצים הם גלגול של שערות והקיפוד נולד איתם, אז הם כמובן רכים כדי שיוכלו "לצאת חלק" בלי להכאיב לאמא.

בעת סכנה הקיפוד מתכדרר בעזרת שריר אורך הנמצא בצידי הגוף וכך הוא מוגן מפני פגיעות וטורפים. בכל זאת, יש לו מס' אויבים טבעיים כשבראשם עומד האוח, דורס הלילה הגדול בארץ. לא פעם ראיתי קיפוד שנאכל ע"י אוח ללא בעיה תוך השארת הקוצים כקליפת אבטיח. אגב, בגדר ההיקפית של הישוב מצאתי קיפוד אכול כך, מה שמצביע על נוכחות אוחים בשטח.

בעיה נוספת בטקטיקה זו היא התגובה הטבעית להתקפדות כאשר הם רואים מולם רכב מגיע וכך חשופים לסכנת דריסה. מה לעשות, האבולוציה קצת נשארה מאחור כשהאדם נכנס לתמונה...

ביישוב קיפודי החולות נפוצים והם האחראיים לחיסול המקקים, העקרבים ואף נחשים קטנים.
קיפוד החולות בעל אוזניים גדולות מאוד, צידי גופו ופניו בהירים, רגליו ארוכות וריצתו מהירה. לעומתו קיפוד המדבר בעל מסכה כהה על פניו ואם מישהו נתקל בו, אשמח לדיווח.

שבת שלום, משפחת אהרן.